הסבת וונטה מכאנית לחשמלית ב-CJ
לוונטה המכאנית, המקורית, ב-CJ יש לא מעט יתרונות, אך גם חסרונות. מבחינתי, החסרונות עולים על היתרונות ולכן החלטתי להכנס לפרויקט הזה.
נתחיל עם טיפול ביתרונות והחסרונות של ההסבה, וכך תוכלו גם אתם לשפוט ולהחליט האם להכנס לפרויקט שכזה.
חסרונות לונטה החשמלית:
- פחות אמין ופחות פשוט מוונטה מכאנית.
- צורך המון זרם, מה שמצריך החלפה של האלטרנטור (או לפחות לשקול את זה).
- יותר יקר מאשר הוונטה המכאנית.
יתרונות לונטה החשמלית:
- מקרר רק כשצריך, ולא כל הזמן.
- קירור טוב גם בסלד מנוע נמוך כמו עמידה, פקקים, או זחילת סלעים
- מוריד משקל נע גבוה מאוד מהמנוע (הוונטה המכאנית שוקלת כ-3ק"ג), מה שהופך את המנוע לקצת יותר נמרץ.
- יותר שקט (כאילו שזה איכפת למישהו).
- יותר חסכוני בדלק.
- לא מרסק את הרדיאטור כשהמנוע קופץ קדימה.
- יותר בטוח. זו הסיבה האמיתית שאני מבצע את ההחלפה, אחרי שקיבלתי ליטוף מהוונטה המכאנית. מבחינתי כל השאר זה רק בונוס.
החלקים ועלויות:
- וונטה של וולוו 850/940/S70, דו שלבית, כולל המודול. 300-600ש"ח
- טרמוסוויץ' דו שלבי. 100-150ש"ח
- בית לטרמוסוויץ'. צינור נירוסטה 38ממ + אום בתבריג 5, ועזרה בריתוך מחבר טוב.
- אלטרנטור 105A. איביי – 400-500ש"ח
- לוח ברזל מגלוון 1.5ממ במידות החיצוניות של הרדיאטור (73×46ס"מ)
- פרופיל ברזל מרובע 15ממ
- דף גומי – ניאופרן
- פס גומי דביק
- 4 ברגים תבריג 5/8 UNF באורך 15-20ממ.
- חוטי חשמל, פיוזים, קונקטורים, ברגים שונים ומשונים
כלי עבודה דרושים – כלים סטנדרטים, שום דבר מיוחד. מומלץ מד חום חיצוני לייזר, אבל כל מד חום שמראה טמפרטורה (גם בתוך הרכב) יעשה את העבודה.
נו… אז אפשר להתחיל לעבוד!
- בחירת רכיבים.
הוונטה: אני בחרתי בוונטה של וולוו. בגודל שלה, היא אחת הוונטות הכי חזקות שיש בשוק. במהירות הגבוהה היא מושכת 3400cfm. כמובן שצריך לקחת בחשבון את צריכת הזרם המשוגעת שלה – 30A במהירות הגבוהה. האלטרנטור המקורי של CJ מספק 62A מקסימלי, וכלל אצבע אומר שאסור לנסוע באופן קבוע בצריכה של יותר מ-80% מהיכולת של האלטרנטור, אחרת החיים שלו יתקצרו מאוד. מסיבה זאת, החלפתי את האלטרנטור לאחד מחוזק.
ישנה אפשרות לעבוד עם זוג מאווררים של פורד (פוקוס? מונדאו?), אבל למיטב ידיעתי, הם מושכים 2500cfm. אני רוצה יותר.
הטרמוסוויץ': אני בחרתי ב-Facet 7.5606.
מהירות נמוכה 82-87 מעלות.
מהירות גבוהה 87-92 מעלות
יש גם דגמים לטמפרטורות יותר גבוהות ויותר נמוכות: 7.5604, 7.5612. - פירוק: הכי נוח לפרק את כל הגריל. יש לפרק לפי הסדר:
- פנסים ראשיים, פנסי איתות, נורות מאותת על הכנף
- הוצאת צמת התאורה. בזהירות כאן.
- הוצאת המים מהרדיאטור
- פירוק הצינורות של הרדיאטור (עליון, תחתון, צינור עודפים)
- פירוק הברגים של הגריל (3 מכל צד שמחברים אותו לכנף, ועוד בורג אחד מלמטה)
- שליפת הגריל – בזהירות, שהרדיאטור לא יפגע מהוונטה המכאנית.
- פירוק 4 הברגים של הוונטה המכאנית והוצאת הוונטה עם הספייסר שלה (במידה ויש)
- יש לחבר את הפולי של משאבת המים עם הברגים הקצרים שקנינו. אם לא הצלחנו למצוא ברגים כ"כ קצרים, אפשר לקנות קצת יותר ארוכים אבל חשוב מאוד לקצר אותם. אם יהיו יותר ארוכים, יעברו את הפולי לציר של משאבת המים ויפגעו בגוף שלה.
- הכנה של הצורה החיצונית של הכונס, בהתאם לצורה של הרדיאטור. תעשו גדול יותר, עודפים אפשר לחתוך מאוחר יותר.
- בחירת מיקום הוונטה על גבי הכונס:
לאחר הכנה של הצורה החיצונית, אפשר להצמיד את הלוח החדש לחזית, ולשים אותה במקום ברכב. מלמעלה, להוריד את הוונטה פנימה, ולמקם אותה ככה שהיא תהיה בין 3 הפולים של האלטרנטור, משאבת המים, והקראנק.
אם נמקם את הוונטה פשוט באמצע, היא תתנגש עם הפולי הראשי.
עכשיו אפשר לסמן את המיקום הרצוי עם טוש, ולהמשיך האלה. - חיתוך מקום: יש לבצע על מנת למקם את הוונטה על הכונס החדש.
- קביעת מרחק בין הוונטה לרדיאטור: הוונטה של וולוו, עמוקה יותר מהבסיס שלה ב-20ממ. המרחק בין הרשת לבין התושבת של הרדיאטור שלו, 25ממ. יותר נכון, הוגדל ל-25ממ בעזרה של כמה חברים.
אם זה לא מסתדר ברדיאטור שלכם, הדיסק הוא חבר טוב… - קיבוע הוונטה לכונס: אני ממליץ להשתמש בבורג סגר (בורג עם ראש פטריה) מהצד של הרדיאטור, והאום יהיה בצד של המנוע. כמה שיותר להימנע מחפצים חדים שפונים לכיוון הרדיאטור
- הוספת חורים חד כיווניים: זה עוזר לקירור בכביש מהיר, הוונטה תעבוד פחות זמן, ויהיה לה אורך חיים ארוך יותר.
אני השתמשתי בגומי ניאופרן 1ממ שנשאר לי מפרויקט אחר, אבל אפשר להשתמש בכל גומי שעמיד בטמפ של 120מעלות. - איטום בין הכונס לרדיאטור: על מנת שהוונטה תשאב ביעילות אויר מחזית הרדיאטור ולא מהרווחים שבין הרדיואטור לכונס, חשוב לסתום את כל הרווחים האלה. אני השתמשתי בחתיכות של ברזל פרופיל מרובע 15ממ שהדבקתי עליהם גומי ספוג על מנת שהברזל לא יפגע ברדיאטור ויחורר אותו.
- מיקום הטרמוסוויץ': אני אוהב את המיקום על הצינור העליון. חשוב שהטרמוסוויץ' יבלוט פנימה ויגע במים, ובנוסף שיהיה יותר נמוך מאשר הניפל של כניסת המים העליונה לרדיאטור. אם לא יהיה טבול בנוזל כל הזמן, לא יעבוד כראוי.
- חשמל חברים, חשמל… הוונטה הזאת צרכנית גדולה, שימו לב להשתמש בחוטים מתאימים. אם יש לכם את החוטים המקוריים של וולוו – עוד יותר טוב. מצורף שירטוט חשמלי.
המודול: כניסת חשמל אחת.
2 יציאות גדולות – מהירות גבוהה ומהירות נמוכה – מתחברות לוונטה
2 יציאות קטנות – פיקוד למהירות גבוהה ופיקוד למהירות נמוכה. שתיהן מתחברות לרגליים המקבילות בטרמוסוויץ'
את הרגל השלישית של הטרמוסוייץ, אני מחבר למינוס דרך ממסר, שיסגור את המעגל רק כשסוויץ' פתוח, זאת כדי שהוונטה לא תעבוד אם הסוויץ' כבוי. אחרת זה סתם חופר. - הרכבה: תעשו לעצמכם טובה, ותרכיבו ממש ממש בזהירות.
עדיף להרכיב את הרדיאטור אל הגריל, ואת הוונטה עם הכונס, ורק כשכל זה מחובר כיחידה אחת, להרכיב את כל המסכה לרכב. - בדיקה: בדיקה 1, כדאי לעשות פשוט על ידי גישור של הפיקודים על גבי הטרמוסוויץ'. בדיקה 2, מילוי של נוזל קירור, הנעת הרכב, ניקוז אויר, ובדיקה עם מד חום שהוונטה נכנסת לפעולה. בד"כ בעמידה, אחרי שהיא תיכנס לפעולה במהירות הנמוכה, זה יספיק על מנת להוריד את הטמפ' מ-87 ל-82, ואז הוונטה תיכבה. בשביל לבדוק את המהירות הגבוהה, יספיק לנתק את הפיקוד של המהירות הנמוכה מהטרמוסוויץ'.
בדיקה 3, יציאה לכביש. קודם סיבוב בשכונה, ואח"כ בכביש מהיר, רצוי לתפוס גם איזו עליה. לא לעשות את הניסוי הראשון כשיוצאים בדיוק לטיול…
חשוב חשוב חשוב!
הטרמוסוויץ' חייב להיות כל הזמן בתוך מים. אם אין לכם מיכל עודפים, אז בתהליך ההתקררות, מערכת הקירור תשאב אויר, ואז הטרמוסוויץ', שנמצא במקום גבוה, לא יעבוד כראוי.
קצת תמונות מהתהליך והתוצאה:
זהו!
מקווה שנהנתם.
אם יש לכם שאלות, תהיות או תובנות, אנא העלו אותן כאן בתגובות ואשתדל לענות.
שלכם,
א.כ
תגובות אחרונות